פסק-דין בתיק ת"א 12664-11-09

בפני תביעה כספית שעניינה נזקי רטיבות לתקרת דירת התובעת בראש העין כתוצאה מנזילת מים מדירה הממוקמת בקומה שמעליה. בתקופה בה החלה הנזילה, הדירה העליונה היתה בבעלות הנתבעים 3-4 עד שנמכרה לנתבעים 1-2 והחזקה בה הועברה אליהם ב-1.1.09. הנתבעים 1-2 הגישו הודעת צד ג' נגד הנתבעים 3-4.

המחלוקות בין הצדדים נוגעות לשאלות הבאות: מתי החלה הרטיבות בתקרת דירת התובעת ומתי הודיעה התובעת לנתבעים 3-4 על כך וביקשה מהם לפעול למניעתה; מקור הנזילה; נזקי התובעת בכל הנוגע לאי השכרת דירתה כתוצאה מבעיית הרטיבות.

מטעם הצדדים העידו התובעת ובנה, הנתבע 1 והנתבע 3. כמו כן הוגשו חוות דעת מומחים מטעם הצדדים, שנחקרו עליהן. כן הוגשה תכתובת בין הצדדים ועם חברת הביטוח של הנתבעים 3-4.

מועד פניית התובעת לנתבעים 3-4

לעניין מועד הודעת התובעת לנתבעים 3-4 על הרטיבות בתקרת דירתה, לא מצאתי בסיס מספיק בראיות כדי לקבוע כי התובעת פנתה פעמים רבות, במשך מעל שנה, לנתבעים 3-4 בטרם הודיעו אלה לחברת הביטוח שלהם, ששלחה איש מקצוע לבדוק את הנזילה. התיעוד היחיד בכתב שיש לפניית הנתבעים 3-4 לחברת הביטוח הינו אישור חב' שחר, שביצעה את הבדיקות והתיקונים מטעם חברת הביטוח, ולפיו התקבלה בשחר הפניה הראשונית לגבי הנזילה ביום 20.10.07. בהתאם לכך נשלחו אנשי מקצוע שביצעו בדיקות ותיקונים בחודש 12/07, אותרה ותוקנה נזילה מצנרת מים חמים בדירת הנתבעים, ובוצעו עבודות צבע בדירת התובעת פעמיים עד 3/08 ולאחר מכן עבודות תיקון נזקי צבע נוספות בדירת התובעת ב-31/12/08.

אין חולק כי לנתבעים 3-4 היה ביטוח לנזקי צנרת, ועל כן לא סביר בעיני כי חרף פניותיה החוזרות ונשנות של התובעת, כגרסתה, ויחסי השכנות הטובים, נמנעו הנתבעים 3-4 מלפנות לחברת הביטוח שלהם. הדבר מנוגד לאינטרס שלהם ולהגיון, ולא היה בידי התובעת להציג ראיה מוצקה לטענה זו (כגון פניה בכתב או פניה לעו"ד) ואף זכרונה לגבי תאריכים היה מטושטש, עקב חלוף הזמן והעדר נקודת עיגון קונקרטית. לפיכך אני קובעת כי פניית הנתבעים לחברת הביטוח היתה תוך פרק זמן שלא עלה על חודשים ספורים למן הודעת התובעת על הרטיבות.

מקור הרטיבות והתיקונים שבוצעו

על פי מכתבה של חב' שחר, הנזקים שנמצאו בדירה העליונה היו ליקויים בצנרת (נזילה מצנרת מים חמים) והם תוקנו באוקטובר 2007. לאחר ייבוש התקרה בוצעו תיקוני צבע במרץ 2008. הוכח כי חרף תיקונים אלה נמשכה הנזילה והרטיבות בתקרת דירת התובעת לא פסקה, ולדברי התובעת אף גברה, כך שחב' שחר ביצעה תיקונים נוספים בתקרת הדירה במספר אתרים בדצמבר 2008.

מחוות דעת מומחה התובעת שבדק את הדירה במרץ 2009, ומצילומים שכלולים בה, עלה כי נמצאו כתמי רטיבות בתקרת המטבח וחדר השינה וכן בארון תקרה ("בוידעם") בחדר שירות. צויינה רטיבות בתקרת חדר רחצה אך ללא צילום. נבדק מקור הרטיבות וצויין כי מתחת לרצפת הדירה העליונה נמצאו ערכי רטיבות גבוהים. בוצעה בדיקה של צנרת הדוודים בחלל גג הבניין שמהם היתה נזילת מים לדירת הנתבעים במועד מאוחר יותר, ונמצאו סימני רטיבות באזור מעבר הצנרת. לא נמצאו סימנים לחדירת רטיבות מחוץ למבנה כגון מקירות חוץ, גג או חלונות. נבדק מונה המים בדירה העליונה ולא אותרה דליפה בצנרת המים הזורמים ואף לא אותרה נזילה בסריקה הטרמית. עם זאת, נמצאה רטיבות אגורה ברצפת הדירה העליונה.

מחוות דעת המומחה עולה כי נכון לחודש מרץ 2009 בו בוצעה הבדיקה, כבר לא היתה נזילה פעילה מדירת הנתבעים לדירת התובעת (או ממקור אחר כלשהו). הדבר מתיישב עם העובדה כי במועד בו בדק מומחה הנתבעים המהנדס יקי נחמן את דירת התובעת, בתחילת שנת 2011, כבר יבשו כל סימני הרטיבות בתקרת דירת התובעת, לאחר שהצבע תוקן במקומות שניזוקו, ולא היו סימנים חדשים לרטיבות פעילה.

משמע, מקור הרטיבות תוקן לפני מרץ 2009. מאחר וחב' שחר ביצעה תיקונים בדירת הנתבעים רק בשלהי שנת 2007, והרטיבות נמשכה והחמירה לאורך שנת 2008, יש לבחון מהם מקורות הרטיבות שאותרו ותוקנו לאורך שנת 2008, ואשר עולה כי מהם נגרמה הרטיבות.

בעניין זה חלוקים המומחים - מומחה התובעת הודה כי לא מצא מקור נקודתי לנזילה, אך מהרטיבות הצבורה במצע שמתחת לחדר הרחצה בדירה העליונה הוא מסיק כי קיימים ליקויים בהיקף צנרת המים והביוב העוברים בחדר הרחצה של דירת הנתבעים והם שגרמו לרטיבות שחלחלה דרך מצעי הריצוף בחדר הרחצה אל תקרת התובעת. כן יתכן כי חדרה רטיבות עקב ארוע ההצפה של צנרת המים בגג, שחדרה דרך הרצפה. בהמלצותיו לתיקונים, המומחה סבור כי יש לאטום ראשית כל סביב צנרת הקולטן בחדר הרחצה.

כן הוא מציין, כי מצא שקיימים ליקויי איטום במערכת האיטום בחדר הרחצה של הדירה העליונה (העדר הפרש מפלסים במעבר חדר הרחצה והעדר איטום בין רצפת חדר הרחצה לרצפות חדרים צמודים). לגבי ליקוי נטען זה ניתן לומר כי ידוע בבירור שלא תוקן ולמרות זאת פסקה הרטיבות. משמע, לא העדר הפרש מפלסים/איטום בין חדרים בדירה העליונה הוא שהביא לנזילה, הגם שיתכן כי איפשר את התפשטותה לאתרים שונים בתקרת התובעת.

ואילו מומחה הנתבעים טוען כי מאחר שלא בוצעו בדירת הנתבעים כל תיקונים לאורך שנת 2008 ותחילת שנת 2009, למעט "תיקונים קוסמטיים" בעת שנכנסו הנתבעים 1-2 לדירה, יש להסיק כי מדור הרטיבות היה חיצוני, כגון חדירת רטיבות מרכוש משותף או ממקור אחר. כן ציין כי הצילומים הטרמיים שערך מומחה התובעת מלמדים כי סימני הרטיבות כבר היו בהתייבשות ולא היתה רטיבות פעילה.

בהקשר זה יצויין, כי הוכח מתצהירו של הנתבע 1, שעדותו היתה מהימנה עלי, שההצפה עקב כשל צינור בגג הבניין ארעה בדצמבר 2008 (ראו נספח 5 לתצהיר הנתבע 1, שלא היה שנוי במחלוקת). כך העיד גם הנתבע 3 (עמ' 21 ש' 26). לפיכך, הרטיבות בתקרת דירת התובעת בשלהי שנת 2007 ולאורך שנת 2008 לא נגרמה עקב כשל זה. לא הוכח בשתי חוות דעת המומחים מקור חיצוני אחר לרטיבות חודרת לבניין, ועל כן אני דוחה גם השערה זו. משמע, אין בחוו"ד הנתבעים הסבר סביר למקור חדירת הרטיבות לדירה בשנת 2007 ולאורך שנת 2008.

בנוסף העיד הנתבע 1 בתצהירו כי לאחר שקיבלו את החזקה בדירה ב-1.1.09 ערכו הנתבעים 1-2 שיפוץ יסודי במקלחת באמצעות אנשי מקצוע ושמו את הדגש על אטימה הרמטית מפני חלחול מים וכן העבירו את צנרת המים שהיתה מתחת לריצוף במטבח ובאמבטיה לקיר החיצוני.

בעדותו אמר כי עם כניסתו לדירה הוחלפה על ידו אמבטיה ואטם אותה טוב יותר בבטון, ביצע איטום ורשת בי.ג'י. בונד. כן החליף צינור קטן של ניקוז בגלל סוג האמבטיה. הוחלפה צנרת מים מובילה לדירה שעברה דרך הקירות אך לא צנרת הניקוז העוברת ברצפה, למעט קטע קטן.

גם התובעת העידה כי "הם ששיפצו החליפו צנרת, הפסיקה רטיבות".

המסקנה ההגיונית היחידה העולה מן המכלול הוא כי מקור הרטיבות לאורך שנת 2008 היה באיטום לקוי של האמבטיה בחדר הרחצה של הנתבעים 3-4 אשר חלחל דרך המצע לתקרת דירת התובעת. מקור רטיבות זה פסק עם השיפוץ שבוצע ע"י הנתבעים 1-2 בתחילת שנת 2009 עם קבלת החזקה ובטרם כניסתם למגורים בדירה.